ביוגרפיה בשלושה כרכים של הסופרת נעמי פרנקל. פרנקל בת ליהדות גרמניה הבורגנית המתבוללת, התייתמה בילדותה. עם עליית היטלר לשלטון נמלטה ארצה.
רוחה הגדולה התגברה על התלאות שחוותה מיום היוולדה ועד אחרון ימיה. "מוטב מותה," אמר עליה אביה, כשנולדה כילדה-מפלצת ובמאבקו על דמותה הימר על חייה בניתוח מסוכן. "היא תהיה גאון או אידיוט", קבע המנתח שהסיר את הגידול הענק מראשה. ואכן, היא צמחה כילדה חריגה, חכמה ורגישה מעל ומעבר למידה. לטוב ולרע ליוותה אותה דמותה החריגה כל חייה.
נעמי פרנקל נולדה ב-20 בנובמבר 1918 בברלין, גרמניה למשפחה אמידה ומתבוללת. פרנקל נתייתמה מהוריה בגיל רך והאפוטרופוס שלה העלה אותה ארצה ב-1933. היא התחנכה בחוות הלימוד לנערות בירושלים מיסודה של רחל ינאית בן-צבי ובה חל מפגשה הראשון עם העברית.
היא גם מצאה בביתו של פנחס רוזן את "רוח בית-אבא". מגיל תשע היתה חברה בתנועת השומר הצעיר ועם תום לימודיה שהתה בחווה בקיבוץ משמר העמק. משם יצאה ללמוד בסמינר למדריכי-נוער ואחר-כך למדה היסטוריה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
במלחמת השחרור שרתה בפלמ"ח. עם שחרורה נדדה בין מקיבוץ משמר-העמק לקיבוץ הזורע ולבסוף הצטרפה לקיבוץ בית אלפא. בראשית שנות הששים יצאה למסע-לימוד בגרמניה, אנגליה ועוד וב-1970 התגייסה לחיל-הים למשך 8 שנים (בדרגת רב-סרן).
ב-1982 עברה עם משפחתה לקרית ארבע. פרסומה בא לה עם פרסום הרומן "שאול ויוהאנה" ב-1956 שפרקיו הראשונים פורסמו על-ידי אברהם שלונסקי ב"אורלוגין" (גיליונות 9 ו-12). פרנקל המשיכה לכתוב למבוגרים ולילדים כאחד. זכתה בפרסים ספרותיים שונים, כולל פרס רופין ב-1956 ופרס אוסישקין ב-1962. נעמי פרנקל נפטרה בג' בכסלו תש"ע, 20 בנובמבר 2009.
מלכת הקונכייה - סיפור חייה הסוערים של נעמי פרנקל מאת ציפורה כוכבי-רייני בהוצאת גפן בית הוצאה לאור, בשלושה כרכים, כרך א: אל האור, כרך ב: זריחה ושקיעה, כרך ג: ניצחון הרוח, כולל ביבליוגרפיה ומפתח. 1500 עמודים.
