"עלינו על האוטובוס. סבורים היינו, עוד כמה ימים נשוב... שלושה ימים נוראים... פניו של האדמו"ר עומד נגד עיני... עד ששמעתי: דב נפל."
— חיים סבתו, תיאום כוונות
הספר "מכתבים לטליה" הוא מסמך נדיר שניצל מן המלחמה – התכתבות אמיתית, אינטימית ומטלטלת בין דב אידיג ז"ל, תלמיד ישיבת הסדר, לבין טליה, נערה מקיבוץ חילוני בצפון הארץ. במשך כשנתיים הם בנו עולם של מחשבות, אמונה, ויכוחים ורגשות, מבלי לדעת שכל מכתב מקרב אותם אל מלחמת יום הכיפורים – ואל הסוף הבלתי נמנע.
באוקטובר 1973 הכול נעצר. דב יצא לקרב ולא שב. המכתבים הפכו בן־לילה מחלופת רעיונות בין שני צעירים למסמך האחרון שנותר מקולו של לוחם שנפל. כל עמוד נקרא היום בידיעה שהכותב אינו יודע מה שהקורא כבר יודע – שהמלחמה עומדת לקטוע את חייו.
את לחימתו של דב ואת החיפושים אחריו לאחר המלחמה תיאר הסופר חיים סבתו בספרו "תיאום כוונות", שבו מונצחת גם דמותו הספרותית של דב. בעיבוד הקולנועי של הספר מופיע דב בדמותו של דוד.
במשך יותר משלושים שנה נותרו המכתבים חבויים מן העין. גילויים חושף לא רק סיפור אישי יוצא דופן, אלא עדות נדירה לרגע האחרון של דור שנכנס למלחמה ששינתה את מדינת ישראל. מתוך הוויכוחים, השאלות והקרבה שנרקמת בין בן ישיבה לבת קיבוץ, נחשף מפגש אנושי עמוק המתרחש על רקע איום הולך ומתקרב, מבלי שהשניים יכולים לדעת כיצד יסתיים.
זהו הרבה יותר מסיפור התכתבות. זהו קול שנקטע באחת, עדות חיה לדור שלם שנכנס למלחמה מתוך תקווה וחזר ממנה אחרת – אם בכלל. מסמך אנושי, תרבותי והיסטורי שאין לו אח ורע בספרות הישראלית, המעורר שאלות על אמונה, אהבה, הקרבה והמחיר הכבד של המלחמה, ובו בזמן מותיר פתח לתקווה ולדיאלוג בין העולמות שעדיין מרכיבים את החברה הישראלית.
את המכתבים ערך ד"ר חגי בן ארצי, חברו של דב לספסל הלימודים בישיבת "כרם ביבנה". הם מובאים במלואם ובנוסחם המקורי, בצירוף הערות רקע והבהרה, ומאפשרים לקורא לשמוע את קולם האמיתי של שני צעירים, רגע לפני שההיסטוריה שינתה את חייהם לנצח.
