רבי משה בן מיימון, בעל ההלכה החשוב ביותר שהעמידה המסורת היהודית מאז חתימת התלמוד וגדול הפילוסופים היהודים בימי הביניים, נתפס בעיני בני דורו ובעיני הדורות הבאים כמשה רבנו של דורו – דמות גואלת שחוללה תמורה רחבה בדפוסי ההלכה ובתודעה הדתית היהודית.
הרמב"ם כתב שלוש יצירות גדולות והן עומדות במרכזו של ספר זה: 'פירוש המשנה', 'משנה תורה' – החיבור ההלכתי הגדול, ו'מורה הנבוכים' – הספר החשוב והחידתי ביותר בתולדות הפילוסופיה היהודית. הספר משרטט תחילה את קורותיו של הרמב"ם ודן באישיותו ובתודעתו העצמית, ולאחר מכן הוא פונה לנתח את יצירתו ההלכתית, את עמדותיו הפילוסופיות, ואת היחסים המורכבים שבין הלכה לפילוסופיה במשנתו של הרמב"ם.
הספר ראה אור בסדרה "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי" – סדרת ספרים על חייהם וכתביהם של אישים בולטים בתולדות עם ישראל, שמחבריה חוקרים מובהקים בתחומם, והיא פונה לציבור קוראים רחב בלשון שווה לכל נפש.